תפילת הדרך

"יהִי רָצוֹן מִלּפָנֶיךָ ה' אֱלוהינוּ ואֱלוהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַנְחֵנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וְלְשִּׂמְחָה ולְשָּׁלוֹם. (ותחזירנו לביתנו לשלום). וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְתִתְנְנוֹ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאֵינוּ, וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ. כי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה."

תפילת הדרך היא תפילה יהודית עתיקה, שאותה נהוג לומר לפני יציאה לדרך ארוכה. את התפילה תיקן החכם התלמודי רב חסדא בתחילת המאה השלישית בקירוב והיא נאמרת עד ימינו אנו בשינויים מועטים בלבד. הצורך בתפילה ייעודית לנסיעה בדרך עלה בתקופה זו בעקבות מקרים רבים של היתקלות בשודדי דרכים אכזריים (ליסטים בלשון המקרא), תאונות ותקלות באמצעי התחבורה וכמובן מחלות ופגעים שנקרו בדרך. יש המוסיפים לנוסח גם "תאונות דרכים" וסכנות נוספות שעלולות לצוץ בדרך.

על-פי ההלכה, תפילת הדרך נאמרת רק לאחר שהנוסע יוצא מהעיר והנוהג הוא לומר את התפילה רק אם הדרך ארוכה מארבעה ק"מ ועוברת במקום שאינו מיושב. תוכלו לישנה מחלוקת בנוגע לסיום התפילה בברכת "שומע תפילה", וכיום רוב האנשים נוהגים לומר את הברכה רק במידה והנסיעה אורכת יותר מ-72 דקות. כיום, ישנם סוגים שונים של תפילות בהתאם לסוג הדרך או כלי התחבורה, למשל: תפילת הדרך לטסים במטוס והיא רלוונטית לכל מי שטס לנופש, לטייס עצמו, לצנחן ולצוללנים. כל הנוסחים הנ"ל תוקנו על-ידי הרבנות הצבאית בהתאם לצרכיהם של החיילים הדתיים באותם המקומות.

ברכת תפילת הדרך שייכת למקבץ של ברכות שנקרא ברכות בקשה, שבהן פונה האדם בבקשה לבורא העולם שימלא את צרכיו ויעזור לו במעשיו. סוגים נוספים של ברכות הם ברכות המצוות, הנאמרות לפני או אחרי עשיית מצווה, ברכות הנהנין, הנאמרות על המזון, השתייה והריחות הטובים, וברכות ההודיה, הנאמרות על הדברים הטובים והרעים שקרו לנו כמו ברכת הגומל או ברכות שהחיינו.

הצורך שתפילת הדרך באה לענות עליו הוא הידיעה שיש מישהו ששומר עליך בכל מקום ובכל דרך וכתוצאה מכך, למרות החשש מהדרך, לא לפחד ולדעת שיש השגחה עליונה. וכמו שאמר רבי נחמן בצורה הטובה ביותר: "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא יפחד כלל.".