מהי מכירת חמץ?
חמץ בפסח אסור לא רק באכילה, אלא גם בהימצאות ברשותנו. הפתרון הוא למכור את החמץ לגוי, שאינו מצוּוה על איסור חמץ בפסח. למעשה, על-ידי המכירה החמץ אינו שלנו בימי הפסח, אף שהוא נמצא אצלנו. חשוב לדעת כי חמץ שלא נמכר לגוי ועבר עליו הפסח – אסור בהנאה גם לאחר הפסח. מצווה לעורר שכנים ומכרים (אפילו מי שאינם מקפידים לשמור על כל דיני חמץ) להשתתף ב'מכירת חמץ', כדי להימנע מאיסור החזקת חמץ ברשותנו בפסח, וכדי שהחמץ יהיה מותר באכילה אחרי הפסח.
איך עושים מכירת חמץ?
את החמץ שמשאירים בבית, וכמו-כן את כלי החמץ, מרכזים במקום סגור (ארון, מגירה וכדומה) ועליו מדביקים פתק: 'חמץ'. אסור לנו לגעת בו במשך הפסח. המכירה עצמה מתבצעת על-ידי חתימה על 'שטר הרשאה' שמועבר לידי רב, ובו אנחנו מייפים את כוחו למכור את החמץ שברשותנו לנכרי. בשטר יש לציין את המקום שבו החמץ מצוי. בתום הפסח כך תעשו 'מכירת חמץ' מתבצעת פעולת קנייה בחזרה מהגוי, והחמץ חוזר לבעלותנו. את השטר החתום יש להעביר לידי הרב עד ליל בדיקת חמץ. מכירת חמץ מותנית בהסכמה בלב שלם לביצוע המכירה. המכירה היא פעולה משפטית תקפה על-פי ההלכה, ולא 'הערמה'.
לרשותכם טופס מכירת חמץ של הרבנות הראשית לישראל: