צרכנות בעידן המקוון

כשהייתי קטנה, אחת לכמה שבועות אמא הייתה מכריזה שצריך לנסוע לעשות קניות "בעיר". לא משנה אם הקניות האלה היו בגדים לנו הילדים, כלי בית או ציוד למטבח, היה מדובר בפרויקט מורכב, שדרש להעמיס אותנו הילדים על האוטובוס שנסע למרכז העיר, ואז לעבור חנות אחרי חנות, להשוות מחירים, מידות ודגמים, ותוך כדי לנסות לשעשע אותנו כדי שלא נשתעמם מהר מדי ונצטרך לחזור הביתה בידיים ריקות.

כמובן שאם היינו גם צריכים למדוד בגדים, או נעליים, הכל היה מסובך עוד יותר, כי אז גם היה צריך לשלוח בכל פעם אחד מאיתנו לתא המדידה, לשמור על שאר הילדים בטווח ראייה, וגם לנסות להחליט אם אותו בגד ראוי לרכישה או לא.

עגבניות עד הבית

עד היום אני לא מבינה איך לאמא שלי היו את כוחות הנפש להתמודד עם הנסיעות האלה בכל פעם, כי היום כשאני צריכה לעשות קניות, הכל הרבה יותר פשוט. אני לא מתכוונת רק לכך שהיום לכל משפחה יש רכב ולא צריך להיגרר בתחבורה ציבורית למרכז העיר, אלא שלפעמים בכלל לא צריך לצאת מהבית. היום, בלחיצת כפתור, אפשר להשוות מחירים בין אתרי האינטרנט המסחריים השונים, ולעשות את כל השופינג מתוך מסך המחשב. אפילו את הקניות לשבת אפשר לעשות באתרי האינטרנט של רשתות הסופר, ביום חמישי בערב או אפילו בשישי בבוקר, בלי להידחף בין העגלות, בלי לעמוד בתור בקופה, ובלי לנסות לשווא לדחוס את כל השקיות לתא המטען - בוחרים מראש את השעה הרצויה למשלוח, והכל מגיע ארוז היטב עד לפתח הבית. כל מה שנשאר הוא למצוא מקום לכל הקניות במדפי המקרר והארונות במטבח, אבל לצרה הזו אין פתרונות אפילו באינטרנט.

בהתחלה חששתי שאולי במשלוחים באינטרנט אני אקבל את הסחורה הפגומה, זו שאם הייתי עומדת בעצמי ליד ארגזי הירקות לא הייתי בוחרת בחיים, אבל הניסיונות הראשונים שלי בהזמנת משלוחים באינטרנט הותירו אותי פעורת פה. כל הסחורה שמגיעה היא תמיד סוג א', שופרא דשופרא. לפעמים אני תוהה איפה מסתתרות העגבניות היפות האלה כשאני עוברת עליהן אחת אחת ולא מצליחה למצוא אפילו עגבנייה אחת ראויה בכל הערמה. כנראה שהעובדים של מרכז המשלוחים יודעים לחפש יותר טוב ממני. בכל זאת – זו העבודה שלהם.

מחוט ועד שרוך נעל

בכל פעם מחדש אני מופתעת ממגוון הדברים שלא רק שאפשר לקנות באינטרנט, אפשר גם להשוות מחירים, לעשות סקר שוק, ובחלק מהמקרים - להזמין הביתה לניסיון, ואם אני לא מרוצה או מגלה שהמוצר לא מתאים - להחזיר. וכל זה, בלי עלות, בלי כאב ראש, וכשהילדים משחקים בחדר השני ומעסיקים את עצמם. אם מדובר בהזמנות נופש, צימרים או מלונות, גם בתחום אופנה, בגדים או בנעליים ברוב המקרים אני עדיין אעדיף לקחת את הילדים בעצמי, ולמדוד איתם את הדברים במקום להזמין באינטרנט, אבל העובדה שאני יכולה לקנות כמעט כל דבר אחר בלי להיסחב איתם מחנות אחת לשנייה, מורידה הרבה מאוד דאגות מהראש, ומצמצמת את מסעות הקניות הפיזיים רק למה שבאמת חייבים. מצרכים מהסופר, מוצרי חשמל, מתנות לחגים ולאירועים משפחתיים – לכל דבר יש את רשת האתרים משלו, את אתרי השוואת המחירים שדרכם אני יודעת שאני קונה במחיר הזול ביותר, ואת זמן האספקה המהיר – עד הבית, או לכל הפחות עד סניף הדואר השכונתי. גם אם את המחיר הטוב ביותר לעכבר האלחוטי שהאחיין שלי ביקש ליום ההולדת אפשר לקבל רק בחנויות מחשבים בירושלים, לחיצת הכפתור היא אותה לחיצת כפתור. המיקום הפיזי של החנויות הפך להיות זניח לחלוטין.

קול ברמה נשמע

ואם חס וחלילה יש לי תלונה על מוצר שהזמנתי, גם את זה אני יכולה לעשות דרך האינטרנט, בלי לחכות על הקו למוקד השירות, בלי טפסים אינסופיים שצריך למלא, ובדרך כלל עם זמן תגובה מהיר למדי, כי אף עסק לא רוצה שאני אפרסם עליו תלונות בפורומים הרבים לצרכנות או בפייסבוק – וגם זה, בלי לצאת מהבית. הרווח, כמו שאמרה הפרסומת הישנה, כולו שלי.